החלטה בתיק בש"א 5959/07

בקשה למחיקה או דחיית תביעה על הסף

התביעה העיקרית

1.       המשיבה מס' 1 (להלן: "התובעת") הנה חברה פרטית לייצור תכשיטים, הנמנית, ביחד עם עוד חברות, ב"קבוצת NDC". התובעת היא בעלת זכויות החכירה בנכס הנמצא ברחוב דרך בית לחם 143 תלפיות בירושלים, הידוע כגוש 30128 חלקה 8 בתב"ע 3485, המכונה "בנין NDC" (נספח ב' לכתב התביעה). המשיב מס' 2 (להלן: "התובע") הוא בעל מניות שליטה בתובעת. המבקש (להלן: "הבנק") הוא נושה של התובעת, הפועל למימוש שטר משכנתא על זכויות התובעת בנכס. יובהר כי התובעת נטלה מהבנק הלוואות ואשראים, ועוד בשנת 1986 שעבדה בשעבוד קבוע את זכויותיה במקרקעין הנ"ל.

2.       התובעת נקלעה לחדלות פרעון וננקט הליך פשיטת רגל וכינוס נכסים בפני בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר מינה, עוד בחודש מאי 1993, לקבוצת NDC, ובכלל זה גם לתובעת, כונסי נכסים ומנהלים קבועים (פש"ר 291/93) (להלן: "בית המשפט של פש"ר"). בחודש יוני 1998 אישר בית-המשפט של פש"ר הסדר נושים, בו נכלל גם הבנק, ובמסגרתו מינה את כונסי הנכסים לתפקיד נאמנים לביצוע הסדר הנושים. בעקבות הפרות של הסדר הנושים, הודיע הבנק על ביטול ההסדר ככל שהוא חל לגביו ביחס לנכס, ולבקשתו, מינה בית-המשפט של פש"ר את עוה"ד עופר שפירא, ב"כ הבנק, לכונס נכסים על-פי אגרת החוב לפיה שועבד הנכס (החלטה מיום 4.3.07 בבש"א 16450/05). התובעים ערערו על החלטה זו, אך הערעור טרם נשמע (ע"א 3333/07). התובעים ביקשו מבית-המשפט של פש"ר לעכב את ביצוע ההחלטה ולהשהות את הליכי כינוס הנכס שהחלו להתנהל, ובנוסף, עתרו לעיכוב הליך המכר של הנכס המצוי בשלב מתקדם. בית-המשפט של פש"ר דחה את הבקשה (החלטה מיום 14.8.07) בקשה נוספת הוגשה לבית-המשפט העליון ונדחתה אף היא (החלטת כב' השופטת מ' נאור מיום 16.10.07).

3.       בד בבד עם התנהלות ההליכים שפורטו לעיל, הגישו התובעים את התביעה העיקרית לבית-משפט זה, במסגרתה התבקש בית-המשפט לקבוע כי לא קיים לבנק שטר משכנתא, שעבוד, או משכון כדין על זכויות החכירה של התובעת בנכס, ולפיכך, כפועל יוצא, להורות על ביטול מינויו של כונס הנכסים, וליתן פסק-דין הצהרתי לפיו השעבוד או המשכון, ככל שהם קיימים, אינם חלים על זכויות התובעת מכח הסכם הפיתוח שבידה, ולפיכך, אין לבנק זכויות בנכס.

          להבנת התמונה, להלן פירוט מלוא הסעדים להם עותרים התובעים, אשר הגדירו את תביעתם כתביעה ל'פסק דין הצהרתי' "לפיו אין בידי הנתבע שטר משכנתא ו/או שעבוד ו/או משכון כדין על זכויות החכירה של התובעת בנכס... וכפועל יוצא מכך ליתן פסק דין הצהרתי והוראות כדלקמן:

א.       ביטול מינויו של עו"ד עופר שפירא, ב"כ הנתבע, ככונס נכסים למכירת זכויות התובע בנכס.

ב.       להורות על ביטול כל ההליכים בהם נקט ו/או נוקט כונס הנכסים ולרבות ביטול התמחרות וביטול הסכם מכר אם וככל שנחתם עם הרוכשים.

ג.       ליתן פסק דין הצהרתי ולפיו השעבוד ו/או המשכון, ככל שאלה קיימים, אינם חלים על זכויות התובעת מכח הסכם הפיתוח ואינם חלים על זכויות התובעת מכח הסכם החכירה וכפועל יוצא מכך, אין לנתבע זכויות בנכס אשר על פיהן ניתן היה למנות את בא כוחו ככונס נכסים.

ד.       להצהיר כי מינוי כונס הנכסים נעשה תוך הטעיית כבוד בית המשפט, הצגת מצגי שווא ע"י הנתבע ובאופן שלא ניתן היה למנות את בא כוחו ככונס נכסים למכירת הנכס על סמך הטענות והמסמכים נטולי הנפקות כפי שאלה הובאו בפני כבוד בית המשפט המחוזי בתל-אביב בתיק פש"ר 291/93 (בש"א 15825/05), כפי שיפורט להלן.

ה.       להורות כי בהעדר שטר משכנתא ו/או בהעדר משכון רשום כדין ו/או באין התחייבות מפורשת וערוכה כדין של התובעת לשעבד ו/או למשכן את זכויותיה בנכס - נעדר הנתבע זכויות כלשהן בנכס ועל כן מינוי בא כוחו ככונס נכסים בטל ומבוטל.

ו.       לחילופין, ומטעמי זהירות בלבד, יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי לנתבע זכויות (המוכחשות בתוקף) במקרקעין בלבד, אותן ניתן יהיה לממש, אם וככל שירשמו על שם התובעת ובכל מקרה נעדר הנתבעת זכויות בנכס כולו ובאופן שבא כוחו לא יכול היה להתמנות כונס נכסים לשם מכירת הנכס כולו וכפועל יוצא מכך, להורות על ביטול המינוי וביטול הליכי המכר.

ז.       להצהיר כי התחייבויות התובעת כלפי הנתבעת הפורמאלית כדיירת מוגנת, גוברות על זכויות הנתבע, ככל שזכויות כאלה קיימות לו.

4.       במסגרת התביעה דנן, הגישו התובעים לבית-משפט זה בקשה לעיכוב הליכי המכר, שנדחתה על-ידי ביום 10.7.07 (בש"א 5752/07). ערעורם של התובעים על החלטה זו לבית-המשפט העליון - נדחה (רע"א 8415/07 - החלטה מיום 24.10.07).

5.       בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים רבים, כמפורט בנספח ג' לבקשה: הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, בקשות רשות ערעור בנוגע עם החלטות ראש ההוצאה לפועל ותביעות שונות בבתי משפט השלום והמחוזי. התובענה העיקרית והבקשה שבפני הנן הליך אחד מני רבים מאוד הנוגעים בנכס ומימושו.

הבקשה

6.       בבקשה שבפני מבקש הבנק למחוק את התביעה העיקרית על הסף מכמה טעמים: חוסר סמכות בית-משפט זה לדון בתביעה לביטול החלטותיו של בית-המשפט של פש"ר בדבר מינוי כונס הנכסים, בדבר פעילותו למכירת המקרקעין, ובדבר תוקף המשכנתא, המהווה, לשיטת הבנק, חלק בלתי נפרד מהחלטת בית-המשפט בדבר מימוש המשכנתא; מעשה-בית-דין, הקם מהודאת התובעים בחובם כלפי הבנק ובתקפות שטר המשכנתא; קיומו של הליך תלוי ועומד, הוא הליך כינוס הנכסים והסדר נושים; סיכוים קלושים של התביעה להתקבל, משום שהתביעה העיקרית נסמכת על הטענה כי מר טאוב, מנהלה של התובעת, חתם ללא הרשאתה ובחוסר סמכות על מסמכים המחייבים את התובעת כלפי הבנק; שיהוי, החל מעת תחילת הליך כינוס הנכסים בשנת 1993, בהעלאת טענות נגד שטר המשכנתא והכחשת חובם של התובעים לבנק.

          עוד טוען הבנק כי התביעה העיקרית הוגשה על-ידי התובע, מר טאוב, בשם התובעת שלא כדין ובניגוד להליך כינוס הנכסים בו היא מצויה, משום שסמכויותיהם של מנהלי התובעת הושעו עת הוכרזה חדלת פרעון ומונו לה כונסי נכסים ונאמנים, אשר הם היחידים המוסמכים לייצג את ענייניה בהתאם להחלטת בית-המשפט של פש"ר.

7.       מנגד, לטענת התובעים, בית-המשפט של פש"ר אינו הערכאה הראויה לניהולו של הליך לבירור זכויות במקרקעין שהוא הליך מורכב. בנוסף, לשיטתם, הבנק בחר לבטל את תחולת הסדר הנושים עליו, ובכך להוציא עצמו מהליך פש"ר, ולפיכך אין לבית-המשפט של פש"ר סמכות לדון בשאלת זכויות הבנק בנכס ותקפות המשכנתא או להורות על מינוי כונס נכסים לנכס לטובת הבנק.

עוד טוענים התובעים, כי מעולם לא הודו בתקפות השעבודים. לשיטתם, הודאה בחוב כלפי הבנק ובתקפות השעבוד ניתנה בשם התובעת בניגוד לאינטרסים שלה ובחוסר סמכות, על-ידי הנאמן על כינוס הנכסים, רו"ח צבי פורת, שמונה לתפקידו זה לבקשת הבנק ובהתנגדות התובעים. התובעים טוענים כי כבר בשנת 1996 ביקשו להצהיר על בטלות ההודאות, אך תביעתם נמחקה במסגרת הסדר פשרה שהושג בין הצדדים (ת"א 16/96 - נספח י' לתגובת התובעים). לשיטת התובעים, אמנם בהסדר הפשרה נותרו ההודאות על כנן, אולם, כיום, לאחר שהבנק ביטל את הסדר הנושים, עומדות לתובעים כל טענותיהם הן לענין העדר החוב והן לענין תקפות השיעבודים. עוד פירטו התובעים כי הם הגישו בקשה, ביום 20.6.07, לביטול פסק-הדין (שנתן תוקף להסדר הפשרה), לחידוש התביעה שהוגשה על-ידם בשנת 1995, ולהצהיר כי אין להם כל חוב כלפי הבנק (ת"א 529/95 - נספח יא' לתגובת התובעים). תביעה זו טרם הוכרעה.